אני בגינה עם הכלב. יום חמישי בערב, חול המועד פסח תש"ע.
לא ממש ערב - השעה כבר אחת-עשרה וחצי בלילה אבל מחר לא עובדים.
סביב אחד הספסלים בגינה מקובצים כמה חבר'ה צעירים.
שלושה בחורים עם שיער ארוך ושתי בחורות.
ביניהם בקבוק וודקה (או אולי זה עראק) וכמה כוסות פלסטיק.
ילדים טובים - לא עושים יותר מדי רעש ונהנים ממזג האויר האביבי, האלכוהול הזול והחופש.
בשלב מסוים אחת הבחורות מצביעה על בקבוק הגולדסטאר שאני יונק ממנו באדיקות ואומרת לי "זה לא כשר, הבירה שאתה שותה."
אני מביט מטה אל הבקבוק שבידי כדי להזכר באיזה סוג בירה מדובר אבל מבין את טעותי ומפנה מבטי חזרה אל הבחורה.
"בניגוד לבירות אחרות?" אני שואל.
"זה חמץ" היא מסבירה לי כמו לילד סתום במיוחד "אסור לאכול חמץ."
"אסור למי?" אני שואל.
קמט דק של תסכול מופיע כהרף עין על מצחה ואז נעלם. היא יודעת את התשובה ויודעת שגם אני יודע אותה.
"ליהודים" היא עונה.
"אה" אני אומר לה "אני כבר לא יהודי. כבר כמה שנים טובות שאני לא יהודי."
היא מהרהרת בתשובתי ובוחנת את חזותי האירופאית המובהקת לפני שהיא מפטירה "אז מה אתה? ערבי?"
לא ממש ערב - השעה כבר אחת-עשרה וחצי בלילה אבל מחר לא עובדים.
סביב אחד הספסלים בגינה מקובצים כמה חבר'ה צעירים.
שלושה בחורים עם שיער ארוך ושתי בחורות.
ביניהם בקבוק וודקה (או אולי זה עראק) וכמה כוסות פלסטיק.
ילדים טובים - לא עושים יותר מדי רעש ונהנים ממזג האויר האביבי, האלכוהול הזול והחופש.
בשלב מסוים אחת הבחורות מצביעה על בקבוק הגולדסטאר שאני יונק ממנו באדיקות ואומרת לי "זה לא כשר, הבירה שאתה שותה."
אני מביט מטה אל הבקבוק שבידי כדי להזכר באיזה סוג בירה מדובר אבל מבין את טעותי ומפנה מבטי חזרה אל הבחורה.
"בניגוד לבירות אחרות?" אני שואל.
"זה חמץ" היא מסבירה לי כמו לילד סתום במיוחד "אסור לאכול חמץ."
"אסור למי?" אני שואל.
קמט דק של תסכול מופיע כהרף עין על מצחה ואז נעלם. היא יודעת את התשובה ויודעת שגם אני יודע אותה.
"ליהודים" היא עונה.
"אה" אני אומר לה "אני כבר לא יהודי. כבר כמה שנים טובות שאני לא יהודי."
היא מהרהרת בתשובתי ובוחנת את חזותי האירופאית המובהקת לפני שהיא מפטירה "אז מה אתה? ערבי?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה