השבע דקות הראשונות זה יהודונים מטיחים בכושים האשמות גזעניות חסרות בסיס. הכל תחת מטריית astro-turf הפנה כאילו-עממית של הימין (עם שלטים מודפסים וקופירייטינג ברור).
אבל בערך בדקה השמינית מקפץ לו שם פנימה איזה כושי קטן ולא מתוכנן שמלמד את הישראלים קצת על תכנית אוגנדה. צחקתי והתמוגגתי וצעקתי אל המסך קריאות עידוד, לנוכח קור הרוח שלו, הקופצנות, יכולת האילתור המופלאה שלו, והאינטגריטי האינטלקטואלי שהוא מזריק פנימה. כמו גם מהפרצופים ההמומים שהוא מייצר על פניהם של הפאשיסטים והמהגרים היהודים/יהודים-למחצה שבאו להפגין כנגדו וכנגד מהגרים בני עמו.
לשיחה על השימוש שלי במילה כושי, כושי קטן, סודני ואיפה עובר הגבול בשיח התרבותי הישראלי ובשיח התרבותי היהודי העולמי אפשר לקרוא את ההערות שלי (ושל אחרים) כאן:
בסוף הסרטון יש גם איזה חבר מועצת ת"א-יפו, שלמה מסלאווי אחד, שמצהיר על עצמו כאחד ממנהיגי המאבק וההפגנה הפאשיסטית הזאת שמתקיימת איפה שאני חי. לא שמעתי עליו לפני הופעתו בסרטון הזה אך מן הראוי להזכיר אותו ואת חלקו בהקשר הזה. אני משוכנע שעוד נשמע עליו רבות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה