מדינת ישראל VS השוק החפשי

אחד הדברים החשובים ביותר בכלכלת שוק חפשי היא היכולת של צרכנים "להצביע עם הרגליים".
שזה אומר גם היכולת של צרכנים להתאגד ולהחרים מוצר או חברה מסויימים אם המוצר או החברה אינם מוצאים חן בעיניהם מאיזושהי סיבה.
כשחרם כזה מצליח לשנות התנהלות של חברות ותאגידים, אנחנו אומרים ש"היד הבלתי נראית של השוק" תיפלה בהן.

כנסת ישראל שוקדת על חקיקה שתבטל את היכולת של אזרחים ישראלים להשתתף בשוק החפשי באופן חפשי.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3919914,00.html

כאמור - לא צריך אפילו להוכיח שנגרם "נזק" כלשהו, רק שיש רצון של אזרחים להשפיע על התנהלותן של חברות כלכליות ע"י העדפת מוצרים של מתחרים.
מדינת ישראל שהפריטה חלק גדול מנכסיה רוצה עכשיו לבטל את ה-א"ב של השוק החופשי.

ויש עוד כאלה שאומרים שאנחנו חיים בדמוקרטיה...

יהודי ישראלי נגד יהודי אמריקאי

יש ב-ynet כתבה מעניינת על יחסי ארה"ב-ישראל.
כתבה שמראה שהבעיה היא לא ממש עם הכושי בבית הלבן, אלא עם היהודים האמריקאים ששמו אותו שם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3871347,00.html

אפשר להקיש מהכתבה הרבה הקשים ולהסיק הרבה מסקנות.
אפשר להתייחס לרעיון היהודי של שנאת חינם בין יהודי ליהודי ולביטוייו המודרניים.
אפשר להתייחס להיבט הבטחוני הפרקטי - האם ביבי מחזק את ביטחון מדינת ישראל כשהוא נלחם בוושינגטון, או האם הוא פוגע בבטחון ישראל לתווך הארוך.
אפשר גם לשאול את שאלת הביצה והתרנגולת - האם ארה"ב מתרחקת מישראל או שמא, כפי שהכתבה רומזת, ישראל היא זו שמתרחקת מארה"ב דרך יצירת תריז בין יהודי ארה"ב ליהודי ישראל.

אבל אני מעדיף להתייחס לאיזה ציטוט קטן של ה-"good guy" בסיפור הזה - הרב אריק יפה. הרב, שלפי הכתבה, 40% מיהודי ארה"ב מזדהים איתו. לא ממש ברור מה זה ה"מזדהים איתו" הזה וגם מי אלה אותם 40% - האם מדובר ב-40% מיהודי ארה"ב שמזהים עצמם כיהודים רפורמים? או האם מדובר ב-40% מיהודי ארה"ב שחשים שהרב יפה מייצג את דעותיהם? אולי בכלל מדובר ב-40% מיהודי ארה"ב שסרים למרותו של הרב יפה, כמו שנהוג בארצנו...
אבל יאללה, לא משנה.

הציטוט מאלף בפשטותו:

בשיחה עם ynet הסביר הרב יפה כי "מדינת ישראל היא לא מדינת הישראלים. אם כן, אז אין לי שום קשר למדינה. מה שקושר אותי הוא העובדה שזו מדינת היהודים. זה העיקר. הציונות זו תנועה ליהודים. מי שלא מבין את זה, אין לו מושג מה זה מדינת ישראל".

פשוטו כמשמעו - המדינה אינה שייכת לתושביה וגם לא לאזרחיה. המדינה שייכת ליהודי העולם, בעיקר לאלה החיים בגולה כדוגמת הרב יפה. הרב יפה טוען שיש לו יותר קשר למדינת ישראל מאשר לאזרחיה עצמה - כלומר, לנו. הוא גם מוסיף שאם מדינת ישראל תהפוך למדינת הישראלים (נו, הנודניקים האלה, שחיים פה ועושים פה צבא ומשלמים פה מיסים) הרי שיאבד הקשר שלו אל למדינה. נדמה שבמשפט הזה הוא רומז שההחלטה בנושא נתונה בידינו - אזרחי המדינה - אך לא כך הדבר.
למען הסר ספק הוא מגדיל ואומר שאם עוד לא הבנו שציונות זו תנועה ליהודים (בניגוד לתנועה למען יהודים ישראלים או ישראלים חילוניים) אז אין לנו "מושג מה זה מדינת ישראל."

לא נעים להודות, אבל הרב יפה צודק.
הציונות ומדינת ישראל נועדה לשרת אותו - יהודי החי בגולה - ולא לשרת אותנו.
תפקידנו הוא לשרת אותו ואת המדינה שלו - לעשות בה צבא, לשלם בה מיסים ולשתוק.

פסח 2010

אני בגינה עם הכלב. יום חמישי בערב, חול המועד פסח תש"ע.
לא ממש ערב - השעה כבר אחת-עשרה וחצי בלילה אבל מחר לא עובדים.
סביב אחד הספסלים בגינה מקובצים כמה חבר'ה צעירים.
שלושה בחורים עם שיער ארוך ושתי בחורות.
ביניהם בקבוק וודקה (או אולי זה עראק) וכמה כוסות פלסטיק.
ילדים טובים - לא עושים יותר מדי רעש ונהנים ממזג האויר האביבי, האלכוהול הזול והחופש.

בשלב מסוים אחת הבחורות מצביעה על בקבוק הגולדסטאר שאני יונק ממנו באדיקות ואומרת לי "זה לא כשר, הבירה שאתה שותה."
אני מביט מטה אל הבקבוק שבידי כדי להזכר באיזה סוג בירה מדובר אבל מבין את טעותי ומפנה מבטי חזרה אל הבחורה.
"בניגוד לבירות אחרות?" אני שואל.
"זה חמץ" היא מסבירה לי כמו לילד סתום במיוחד "אסור לאכול חמץ."
"אסור למי?" אני שואל.
קמט דק של תסכול מופיע כהרף עין על מצחה ואז נעלם. היא יודעת את התשובה ויודעת שגם אני יודע אותה.
"ליהודים" היא עונה.
"אה" אני אומר לה "אני כבר לא יהודי. כבר כמה שנים טובות שאני לא יהודי."

היא מהרהרת בתשובתי ובוחנת את חזותי האירופאית המובהקת לפני שהיא מפטירה "אז מה אתה? ערבי?"

למה צה"ל צריך 1.5 מיליארד שקל?

התשובה: כדי לשחרר את שר הבטחון מהכלא האנגלי.

למבצע יקראו "ברק ברח" והוא יעלה חצי מיליארד שקל (ועוד מיליארד יחולק בין כל מיני קצינים כושלים כמו צ'יקו "דוגמא אישית" תמיר, אלעזר "לא מתו מספיק תל-אביבים בלבנון" שטרן, דן "האשכנזי" חלוץ וגבי "החלוץ" אשכנזי).

זה ההסבר שלי בכל מקרה.

להל"ן ההסבר של רון בן-ישי. לא הצלחתי להבין אם הוא ציני או לא.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782736,00.html

וגם:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3782823,00.html

למרות שכדאי לציין שדוקא הפעם ברק לא ברח.

מעניין אם קרה משהו לחוש ההשרדות הפוליטי הידוע לשמצה שלו?

נו, אתם יודעים החוש הזה שאמר לו לברוח מצאלים.

ולברוח מלבנון.

ולברוח מהפוליטיקה אחרי שהפסיד בבחירות.

ולברוח מהתקשורת בזמן מלחמת לבנון 2 (ואו כמה שניסו לתפוס אותו לאיזה ראיון קצרצר בזמן המלחמה ההיא, או לפחות לקבל איזה ציטוט. אבל הוא היה עסוק בלתת הרצאות בחו"ל. המלחמה הזאת בכלל לא היתה קשורה אליו).

ואז לחזור פתאום אחרי שעשן לבנון 2 התפזר ולתפוס את ראשות מפלגת העבודה כאילו כלום. ולפרק אותה מנכסיה. ואח"כ מהמנדטים. ואח"כ מהאידאולוגיה ואז לשבת ליד דובי ליברמן.

מותר כבר לדבר?

מותר כבר לדבר על זה שאחרי שהרגנו להם 800 ולנו מתו 12 שחמאס אינו מהווה איום קיומי?

מותר כבר לדבר על זה שהמלחמה הזאת לא הצליחה להביא להפסקת ירי הטילים אחרי שבועיים שלמים?

מותר כבר לדבר על זה שהממשלה (והאופוזיציה) מנצלים את המלחמה הזאת כדי לא לנהל קמפיין בחירות?

מותר כבר לדבר על זה שהצבא שלנו לא מעז (או לא מסוגל?) להביס את החמאס?

מותר כבר להגיד שהסיבה שעוד לא ניצחנו זה שאנחנו מפחדים מאבדות (של חיילים) - אבל אבדות אזרחיות מהצד השני מעניינות לנו את התחת?

מותר כבר להגיד שגם המלחמה הזאת פוגעת ביכולת ההרתעה של ישראל?

מותר כבר לדבר על זה שמטרת המלחמה היתה להביא להמשך הרגיעה ועכשיו הממשלה מסרבת לרגיעה?

מותר כבר לדבר על זה שאין לאף אחד מושג מה הוא רוצה להשיג במלחמה הזאת וזאת הסיבה היחידה שהיא ממשיכה?

מותר כבר לדבר על החרא שנאכל כשירשו לעיתונאים להיכנס והם יתחילו לצאת משם עם תמונות מזעזעות?

מותר כבר לשאול איך המלחמה הזאת תורמת לאנטישמיות העולמית ואיך זה משפיע על הביטחון האישי של כל אחד ואחד מאיתנו כשהוא מטייל בחו"ל?

מותר כבר להגיד שאני מסכים למלחמה צודקת כשאין ברירה אבל אני גם רוצה לדעת מה המחיר האמיתי שלה?

מותר כבר להגיד שלא למדנו את לקחי לבנון: לדעת איך להפסיק לחימה בצורה מכרעת - בזמן, לפני הבוץ, כשידינו על העליונה?




או שצריך לחכות עוד שבועיים בשביל להתחיל לדבר על כל זה?

תנו לצה"ל לכסח!

אמרו "תנו לצה"ל לכסח!"

ואני?
אני שמאלן-הומו-מנייאק-יפה-נפש-משתמט-סכין-בגב-האומה-עוכר-ישראל-עמלק רק כי אני לא מוכן לתת לצה"ל לכסח.
אמרתי לעצמי - בגללי?
בגללי לא נותנים לצה"ל לכסח?
בגללי תושבי שדרות חוטפים טילים על הראש כל הזמן?
וואלה, לא מתאים.

הגיע הזמן להחליף דיסקט.
אז הפעם נתתי - נתתי לצה"ל לכסח. מכל הלב.
שבועיים שלמים.
וצה"ל כיסח.
מה כיסח? כיסח ת,אמ-אמ-אמ-אמא שלהם.
אבל מה? את ירי הטילים לא הפסיק. את הקטע של הגנה על אזרחי מדינת ישראל - וואלה...לא הצליח לו.

ולמה לא הצליח? כי צה"ל מפחד שימותו לו חיילים.
וואלה, הגינוי.
לא רק צה"ל מפחד שימותו לו חיילים.
גם אני מפחד שימותו לי חיילים. כולנו מפחדים שימותו לנו חיילים.
אני כל כך פחדתי שימותו לי חיילים שהפסקתי בכלל להיות חייל - רק כי לא רציתי שאני אהיה אחד מהחיילים שימותו לי.
אני עדיין לא רוצה שימותו לנו חיילים ומסתבר שגם אף אחד אחר לא. גם לא אלה שאומרים תנו לצה"ל לכסח.
הגיוני - למה שנרצה?

אבל צה"ל לא פריאר. צה"ל קלט את כל המשתמטים והמציא חיל חדש - חיל בשר התותחים (מה שהיה נקרא פעם העורף) וגייסו אותי אליו.
אמנם אני גר בתל-אביב-שינקין-יפו, אבל כמו שכבר אמרו - זה רק עניין של זמן עד שהטילים יגעו עד אלי. והם יגיעו.

אז נכון, לי עוד לא קראו לעשות מילואים בחיל בשר התותחים.
אבל תושבי שדרות תופשים קו כבר 3 שנים (חוצמה איזה חודש בשנה - כשהם עושים מילואים בחילות אחרים).
דוקא שירות נוח בחיל - לא צריך להתגייס. לא צריך לחתום על קיטבג. לא צריך ללבוש מדים - רק לשבת בבית ולהתלונן.
ואם יפגע בי יום אחד איזה זיזלזאל או גראד או שיהאב - אז תפטר לצה"ל גם בעיית המשתמטים וגם בעיית השמאלנים.

ואז סוף סוף צה"ל ינצח.